מה ההבדל בין טעות רפואית לרשלנות רפואית – והאם יש לכם עילת תביעה?

רבים מהפונים לעורך דין שואלים – האם כל טעות בטיפול רפואי מהווה רשלנות רפואית? התשובה אינה פשוטה, ובית המשפט נדרש לבחון כל מקרה לגופו. במאמר זה תבינו את ההבדל הקריטי בין שגיאה סבירה לבין התרשלות, דרך דוגמה אמיתית מהפסיקה הישראלית.

מהי טעות רפואית – ומהי רשלנות רפואית?

לאחרונה נשאלתי בפודקאסט שבו התארחתי: מה ההבדל בין טעות רפואית לבין רשלנות רפואית?והאמת היא – שקשה לומר מראש. פסקי הדין לא נותנים תשובה מוחלטת, אלא מציעים הגדרה מופשטת, שממנה ניתן להסיק מעט מאוד לגבי המקרים הקונקרטיים שהחיים מזמנים למטופלים.

הפסיקה קובעת כי טעות רפואית היא מצב שבו הרופא שגה בניהול הטיפול – אך לא בהכרח סטה מרמת הזהירות הנדרשת מרופא סביר.

מתי שגיאה רפואית תיחשב לרשלנות?

בפועל, כל מקרה שבו נגרם נזק למטופל נבחן מול פרוטוקול הטיפול הרפואי הנהוג. יש לבדוק אם הרופא פעל במסגרת הסטנדרטים המקובלים, כפי שמקובל באותו תחום רפואי ובאותן נסיבות.

דוגמה מהפסיקה: המקרה של יואב ריקה

במקרה של ת"א 1416/95 – ריקה יואב ואח' נ' פרופ' רמות ברכה ואח', אובחן יואב בן ה־16 חודשים כחולה בלימפומה מסוג lymphoblastic lymphosarcoma. במשך חודשים טופל בכימותרפיה ובתרופות למניעת חזרת המחלה.

לימים התברר כי בית החולים אבחן את יואב בטעות. לטענת ההורים, הרופאים לא בחנו מחדש את ממצאי הבדיקות ולא שקלו חלופות.

אולם בית המשפט דחה את התביעה, וקבע כי האבחנה – גם אם שגויה – התבססה על ממצאים קליניים חד־משמעיים, ולא הייתה בה התרשלות:

"כל הסימנים הקליניים והמעבדתיים הצביעו על לימפומה סוערת – ולא נמצאה מחלה אחרת שהסבירה את התסמינים באותה מידה."

סיכום: ההבדל טמון בהתנהלות הרופא – לא בתוצאה בלבד

מדע הרפואה הוא תחום מתפתח, ואינו מדויק. לא כל שגיאה בטיפול – גם אם גרמה לנזק – מהווה רשלנות רפואית.

כאשר רופא בוחר גישה טיפולית לאחר ששקל סיכונים ואלטרנטיבות – לא ניתן להאשימו ברשלנות אם התוצאה לא הייתה מיטבית.
רק טעות בלתי סבירה, שנובעת מהתנהלות שחורגת מהסטנדרט של רופא סביר – תיחשב לרשלנות רפואית.

האם יש לכם עילה לתביעה? רק בדיקה משפטית תענה על כך

הדרך היעילה והחסכונית ביותר להבין אם יש לכם קייס – היא לפנות לעורך דין רשלנות רפואית שמכיר את הפסיקה, את נהלי הטיפול, ואת הדרישות לבניית תביעה.

בדיקה מקצועית תסייע לכם:

• לסנן מקרים חסרי תוחלת

• לחסוך אלפי שקלים בגיוס מומחים מיותרים

• ולמקד את התיק רק אם יש סיכוי ממשי להוכחת רשלנות רפואית