אדם עובר מן העולם בנסיבות מצערות, וכעת הוריו שירשו אותו נדרשים בידי הבנק לשלם את המשכנתא שנטל.
כשהסתיימה תקופת האבל, פנו ההורים לחברת הביטוח וביקשו לפדות את כספי ביטוח החיים של הבן. רק בשביל לשלם את המשכנתא עבור הדירה שנרכשה במאמץ רב. אבל שם נאמר להם שביטוח החיים בוטל בגלל חוב של 500 ש"ח. "שלחנו לו מכתבים", אמר מי שאמר, "והוא לא שילם".
ועכשיו לצד משא הזיכרונות הכבד, נאלצים ההורים לשאת על כתפיהם עול משכנתא של יותר ממיליון שקל. וכל זה בגלל מכתב שנשלח כמו לבנה שמושלכת אל הבאר. בלי שליח, בלי אישור מסירה ובלי כתובת מדויקת.
כך נראית כהות חושים של מי שכל היום גולל במסכים ולוחץ על קליקים ומזיז גורלות כאילו היו קוביות של טטריס.
אבל בית המשפט לא עושה חסד עם המתחסדים והמתפלפלים. ואלו שלהגנתם ימהרו לנפנף באישורים ו״אסמכתאות״, יגלו שזמנם חלף מן העולם. כי בתקופה שבה חולצה מסין ב-15 שקל מגיעה לדלת הבית כמו חלב שהזמנת בוולט, מכתב בדואר הוא אשכרה לא יותר מתירוץ.
